פתח דבר
1. בהליך זה עומדות להכרעה שאלות כבדות משקל במשפט העבודה הקיבוצי, אשר חלקן טרם נדונו בפסיקה בעבר, ובהן: האם ארגון עובדים נזקק להכרה של גורם כלשהו בטרם ידרוש ממעביד לנהל עמו מו"מ קיבוצי; האם מוטלת על מעביד חובה לנהל מו"מ קיבוצי עם ארגון עובדים יציג; האם מותר למעביד לשכור עובדים חלופיים לעובדיו השובתים; המותר והאסור בעת מאבק על התארגנות ראשונית במקום העבודה.
2.
תמצית הרקע העובדתי:
2.1. הצדדים להליך הם:
מבקש 1 - ארגון כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי (להלן -
ארגון כוח לעובדים או
הארגון);
מבקש 2 - נציגות עובדי גן המדע במכון ויצמן בארגון כוח לעובדים;
מבקשים 3 - 31 - עובדי גן המדע החברים בארגון כוח לעובדים (רשימה צורפה לבקשה);
המשיב - מכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן (להלן -
המכון) שהוא עמותה רשומה שמטרתה קידום החינוך המתמטי, המדעי והטכנולוגי במערכת החינוך בישראל וקירוב המדע לציבור הרחב. המכון מפעיל, בין היתר, את גן המדע הפועל בחצריו של מכון ויצמן.
2.2.
ביום 30.6.08 נשלח מכתב לפרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע; למר גד קובר, סגן הנשיא לענייני מינהל וכספים; לדר' אריאל היימן, מנכ"ל המכון ולדר' משה רשפון, מנהל גן המדע. המכתב נכתב בשם
"נציגות עובדי גן המדע במכון ויצמן בארגון העובדים כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי"
, על ידי עו"ד אלה אלון, מהקליניקה למשפט ורווחה שליד אוניברסיטת תל אביב. במכתב, הודע למכון כי עובדי גן המדע במכון ויצמן בחרו להתאגד בארגון העובדים כוח לעובדים; כי רוב עובדי הגן החליטו להתאגד לשם שמירה על זכויותיהם ותנאי עבודתם, וזאת על רקע בעיות שונות בשכרם ובתנאי עבודתם. הבקשה במכתב הייתה
"לקיים מספר פגישות, לצורך הצגת הבעיות והדרישות, דיון בהן והגעה להסכמות"
(נספח מב/5, מסמך 1). המכתב הראשון היווה תחילתה של התכתבות ענפה בין ארגון העובדים כוח העובדים, נציגות עובדי גן המדע ובאי כוחם (שהתחלפו במהלך הסכסוך, ולכך נתייחס בהמשך) לבין מנכ"ל המכון ובאי כוחו של המכון.
2.3.
ביום 8.9.08 ניתנה על ידי ארגון כוח לעובדים "הודעה על סכסוך עבודה ושביתה". בהודעה נאמר כי מספר העובדים שהסכסוך נוגע אליהם הוא
"
עובדי גן המדע במכון ויצמן - כ- 40",
וכי ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע אליהם הוא ארגון כוח לעובדים.
2.4.
ביום 29.10.08 הפסיקו חלק מהעובדים המאורגנים את פעילות ההדרכה בגן המדע (יש מחלוקת בין הצדדים אם פעולה זו היא בגדר "צעד של מחאה והסברה" או בגדר "שביתה" ולכך נתייחס בגוף פסק הדין). בתגובה, דרש המכון במכתב מיום 2.11.08 שנשלח לכל אחד מהעובדים המאורגנים להודיע במייל למנהל גן המדע דר' רשפון כי הוא
"מתחייב לבצע עבודה בפועל החל ממחר ובכל מועד אחר אליו תשובץ בהתאם לסידור העבודה ללא סטייה ממנו".משסירבו העובדים המאורגנים לחתום על התחייבות כאמור, לא שובצו לעבודה החל מיום 2.11.08 עד חודש פברואר 2009, במקביל, קלט המכון מדריכים חדשים (להלן -
העובדים החלופיים) והעסיק את העובדים החלופיים וכן עובדים אחרים שלא הצטרפו להתארגנות במקום העובדים המאורגנים.
2.5.
בקשת צד בסכסוך קיבוצי הוגשה ביום 14.1.09. בדיון שהתקיים ביום 9.2.09 הגיעו הצדדים להסדר מוסכם שעיקריו הם: ניהול התיק העיקרי באופן מזורז; עד למתן פסק הדין, המבקשים מתחייבים לעבוד על פי סידור העבודה שייקבע מראש, ללא פגיעה בזכותם לבצע פעולות אחרות המותרות על פי הדין לרבות פעולות מחאה; בכפוף לאמור לעיל, המכון הודיע כי החל מיום 22.2.09 לכל המאוחר, וככל הניתן אף במועד מוקדם יותר, יחזיר את המבקשים 3 - 31 לעבודה וישבצם לפעילויות והדרכות, כאשר העבודה בגן המדע תחולק באופן שוויוני בין כלל העובדים - העובדים המאורגנים והעובדים הלא מאורגנים; תנאי העסקתם ושכרם של המבקשים 3 - 31 יהיו כפי שנהגו בפועל עובר לאירועים מושא הליך זה, למעט שינויים שהמכון מחויב להם על פי תיקון 24 לחוק הגנת השכר; המכון יאפשר לנציגי ארגון כוח לעובדים להיכנס למכון דוידסון לרבות לגן המדע, בכפוף לתיאום מוקדם של 72 שעות ומבלי לשבש את פעילות המכון.
2.6.
בהמשך להסדר המוסכם התקיימו שני דיונים בבית הדין - אחד לשמיעת עדויות הצדדים והשני להשלמת הטיעון המשפטי (לאחר שהוגשו סיכומי טענות בכתב). כמו כן, על פי החלטת בית הדין מיום 24.2.09 המכון הודיע לעובדי גן המדע שאינם נמנים עם המבקשים בבקשה אודות ההליך, ועל כך שהמבקשים עתרו בין היתר, לסעד של צו מניעה קבוע המונע מהמשיב להעסיק עובדים חלופיים, זמניים או קבועים, במקומם של העובדים המאורגנים, ובכלל זה צו המורה לחדול מהעסקתם. כן נקבע באותה החלטה כי העובדים האחרים יהיו רשאים להגיש עמדתם בכתב עד ליום 8.3.09. שישה מהעובדים האחרים הגישו את עמדתם בכתב, והצדדים להליך הגיבו לתגובתם.
3.
השאלות העומדות להכרעה בהליך:
3.1.
האם נדרשת "הכרה מקדמית" בארגון עובדים, בטרם יוכל לפעול מול מעבידים? האם ארגון כוח לעובדים הוכיח כי הוא ממלא אחר התנאים שנקבעו בפסיקה? בתחילת ההתדיינות בהליך, טען המכון כי ארגון כוח לעובדים לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הוא ארגון עובדים. בסופו של הדיון בהליך, הצהירה ב"כ המכון כי לדעתה ארגון כוח לעובדים מקיים את "רוב הסממנים של ארגון עובדים", אולם לשיטתה אין לדבריה "משמעות משפטית", לנוכח הצורך במתן הכרה לארגון עובדים. זאת, לנוכח טענתה כי בהעדר כל מנגנון אחר בחוק, על ארגון עובדים שהוא "ארגון פורץ" המבקש הכרה במעמדו כארגון עובדים, לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש הכרה משפטית מקדמית במעמדו בטרם יוכל לדרוש ממעבידים כי יכירו בו כארגון עובדים ולפעול מול מעבידים.
3.2.
האם מוטלת על מעביד חובה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון עובדים בשלב "הטרום קיבוצי"? לטענת המבקשים, משהחליטו העובדים להתארגן מוטלת על המעביד חובה לנהל בתום לב משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי עם ארגון העובדים. לטענת המכון, בשלב הטרום קיבוצי, מעביד אינו חייב לנהל משא ומתן עם ארגון העובדים, וזכותו לעמוד על המשך הסדרת יחסי העבודה בחוזים אישיים, כאשר שמורה לארגון העובדים הזכות לשבות.
3.3.
האם גן המדע הוא יחידת מיקוח נפרדת? אין מחלוקת, כי למעלה משליש מעובדי גן המדע הצטרפו במועד הקובע לארגון כוח לעובדים, ועל כך מבסס ארגון העובדים את טענתו כי הוא רכש מעמד של ארגון עובדים יציג. אולם, לטענת המכון גן המדע אינו מהווה יחידת מיקוח נפרדת מיתר עובדי מכון דוידסון, ויחידת המיקוח במקרה הנדון היא כלל עובדי מכון דוידסון. כפועל יוצא מכך, ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים יציג.
3.4.
התנהלות הצדדים במהלך הסכסוך: לטענת המבקשים, המכון נקט פעולות פוגעניות, בניגוד לדין, שתכליתן סיכול התארגנות העובדים. טענה זו מוכחשת בכל תוקף על ידי המכון, אשר טען כי הוא מכבד את זכותם של עובדי גן המדע להתארגן וכי נהג כדין ובתום לב ונקט בצעדי התגוננות לגיטימיים כנגד הצעדים אותם נקטו ארגון העובדים והעובדים המאורגנים.
סמכותו העניינית בית הדין לדון בבקשה:
4. בתגובה לבקשה לסעד זמני טען המכון כי אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, לנוכח העובדה כי ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים יציג. על פני הדברים, טענה זו נזנחה על ידי המכון בסיכומי הטענות. למען הסר ספק יובהר כי אנו דוחים טענה זו , משני טעמים:
ראשית, במקרה הנדון השאלה אם ארגון כוח לעובדים הוא ארגון עובדים והאם הוא ארגון עובדים יציג היו השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת בהליך זה. אנו סבורים כי בשאלות אלה על בית הדין להכריע בהליך של סכסוך קיבוצי. לעניין זה ניתן להקיש מהוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה. כשם שלבית הדין סמכות לדון בשאלת עצם קיומם של יחסי עובד מעביד בהליך של סכסוך היחיד, כך לבית הדין סמכות עניינית לדון בשאלת עצם מעמדו של ארגון עובדים כארגון עובדים וכארגון עובדים יציג, וזאת בהליך של סכסוך קיבוצי, לפי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה,תשכ"ט - 1969
שנית, בכל הנוגע לטענות על הפרת סעיפים 33ט ו- 33י לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957, לבית הדין סמכות לדון בתביעת ארגון עובדים על פי סעיף 33יב לחוק הסכמים קיבוציים
.
האם נדרשת הכרה מקדמית בארגון עובדים כתנאי לפעילותו מול מעבידים?